תמיכה: קרן מנדל

ובניהול הקרן לירושלים

היית מטא!

תמי יצחקי, ענבל דקל גולדברג ואורית טשומה בערב פריסטייל של מחול, פרפורמנס וראפ

בין המחול לפרפורמנס, בין המילים לביט, האז והעכשיו, החיים והבמה
הפרפורמריות תמי יצחקי וענבל דקל גולדברג מזמינות את הראפרית אורית טשומה לערב רב־תחומי על הרגעים הקטנים והגדולים של החיים. ערב של נשים אמיתיות עם חלומות רחוקים, שלוש כוכבות־על בפיג'מה ישנה שמשמיעות את קולן וטורפות את הבמה.
ערב המורכב משלושה מופעים המשלימים ומהדהדים זה את זה. מופעים שיוצרים חוויה אחת רבת פנים של מחול, פרפורמנס ומוזיקה.

מטא־תמי – תמי יצחקי
סולו לרקדנית אחת וללהקה שלמה של בנות דמותה
מופע חי של מופעי חיים קטנים וגם גדולים מהחיים, המרכיבים את חיי היום־יום ואת חיית הבמה שבתוכנו. מסע חוצה תקופות ומקומות הזולג בחופשיות בין הרצאה, מחול, פרפורמנס וראפ, באינטגרציה מעוררת מחשבה על הגוף כנקודת מוצא וצומת של דמויות ועולמות מנוגדים.

כוראוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי
יוצר שותף: רונן יצחקי
מוסיקה מקורית והדרכת כתיבה והגשה: מיכאל כהן
מוסיקה נוספת: Tirzah
עיצוב במה ותלבושות: רוזי כנען
ניהול חזרות: מיה רשף
עיניים חיצוניות: עלית קרייז, נופר סלע, חנן אננדו מרס, איריס ארז
תודות: בין שמיים לארץ, מפעל הפיס, עיריית ירושלים, משרד התרבות, תיאטרון תמונע,
רננה רז, עופר עמרם, דנה רוטנברג, עודד גרף
* היצירה נוצרה במסגרת פרויקט הרמת מסך במימון משרד התרבות והספורט

ויהי לילה – ענבל דקל גולדברג
סולו נשי לאישה וכרית. בתוך הכרית ישן האלטר־אגו שלה המתעורר כאשר היא הולכת לישון. פרפורמנס סיפורי עם פסקול על רגעי חיים אפורים וחלומות גדולים בתהום שבין המודע לתת־מודע. במרכז העבודה פסקול עשוי טלאי הודעות קוליות, שיחות, עצות, הקלטות ישנות, קולות חיצוניים ופנימיים שקשה להבחין ביניהם ולהתעלם מהם, ולכן זכו להפוך לשיר.

סאונד והפקה מוסיקלית: יפתח דקל
ליווי אומנותי: נופר סלע
מלווים ועיניים טובות נוספות: רות חוף, גליה עיני
*העבודה היא פיתוח לקטע מתוך עבודה קצרה בערב חשיפה לחומרים בתהליך, ""חומרים מהבית"", שנערך בתיאטרון הקרון באוגוסט 2022.

מוסיקה – אורית טשומה
לאחר שנים של כתיבת טקסטים והופעות רבות על במות ברחבי הארץ שחררה אורית טשומה לעולם את אלבום הבכורה שלה "השפע בדלות" הנושא השפעות שליוו אותה במהלך חייה – מג'אז, סול והיפ־הופ עד תפילות קייסים (קהילת ביתא ישראל).
היפ־הופ, ביטים ורגעי ספוקן וורד קסומים וחדים מתפוצצים עם טקסטים העוסקים במשבר ובמציאת זהות מול החברה והממסד לצד שאלות ומחשבות מיסטיות על מקומו של האדם. באלבומה אורית נוטעת זרעים מהתרבות האתיופית והישראלית ומצמיחה עץ מוסיקלי חדש ומרענן שאינו מתנצל על צורתו.